מה באמת מוציא את הגוף מאיזון ?
השרשרת הביולוגית שאולי לא שמעתם עליה:
הגורם הראשוני ביותר שמוציא את הגוף מהמהלך התקין שלו הוא
עומס מתמשך ללא התאוששות מספקת.
העומס יכול להיות נפשי, פיזיולוגי או סביבתי, וברוב המקרים שילוב שלהם:
סטרס כרוני
שינה לא מתקנת
אכילה לא סדירה לאורך זמן
דיאטות, צום לא מותאם
עומס סוכר או אלכוהול
עומס הורמונלי של גיל ומעברים
עומס דלקתי שקט
כל אחד מאלה לבדו לא בהכרח יוצר בעיה, אבל כשהם נמשכים – הגוף עובר ממצב של ויסות למצב של הישרדות.
איך ניראת ההשתלשלות הביולוגית
הרבה פעמים ההשתלשלות הביולוגית נראית ככה:
ראשונה נדרכת מערכת העצבים.
הגוף עובר לדומיננטיות סימפתטית. יותר קורטיזול ואדרנלין, פחות מנגנוני ריפוי. זה השלב שבו עדיין מתפקדים, אבל כבר לא מתאוששים באמת.
השלב הבא הוא פגיעה ב-מערכת העיכול העליונה.
במצב סטרס יש פחות חומציות בקיבה, פחות אנזימי עיכול, פחות זרימת דם למעי. המזון לא מתפרק באופן מלא. מכאן מגיעה הפגיעה במעי.
כשמגיעים למעי מזונות לא מפורקים היטב, המיקרוביום משתנה, רירית המעי נעשית רגישה יותר, והמחסום בין המעי לדם נחלש. מתחילה חדירה של תוצרי פירוק, רעלים וחלקיקים דלקתיים למחזור הדם.
זה יוצר עומס חיסוני ודלקת כרונית נמוכה.
לא מחלה חריפה, אלא דלקת שקטה שמעלה סוג של רעש רקע בגוף.
בשלב הזה מעורב גם הכבד.
כל מה שעובר מהמעי לדם מגיע קודם כול לכבד דרך וריד השער. הכבד נדרש לנטרל רעלים, לפרק תוצרי דלקת, ולעבד הורמונים. כשהעומס נמשך, הפינוי פחות יעיל. זה משפיע בעקיפין על איזון סוכר, הורמונים, אנרגיה ושינה.
במקביל, בגלל עיכול וספיגה לא מיטביים, נוצרים חוסרים תזונתיים: מגנזיום, אבץ, ברזל, ויטמינים מסיסי שומן, חומצות אמינו.
החוסרים האלה פוגעים עוד יותר ביכולת של מערכת העצבים להירגע ושל המעי להשתקם.
אם האדם לא עוצר כאן, התהליך מתקדם בהדרגה ל-חוסר יציבות הורמונלית
תנגודת לאינסולין
עייפות כרונית
בעיות שינה
כאבים
ומצבים מטבוליים או אוטואימוניים – בהתאם לנטייה האישית.
ביטוי אצל גברים ונשים
ההשתלשלות דומה גם אצל גברים.
המנגנון הביולוגי אצל גברים ונשים זהה בבסיס.
אותם איברים, אותם צירים הורמונליים, אותה מערכת עצבים, אותו עקרון של הומאוסטזיס.
ההבדל הוא הביטוי.
אצל גברים
המערכת בנויה ליציבות. יש הורמון דומיננטי אחד לאורך החיים, טסטוסטרון, עם תנודתיות נמוכה יחסית. לכן הגוף יכול לספוג סטרס, חוסר שינה או תזונה לא מדויקת לאורך זמן בלי להתרסק.
כשהאיזון מופר, זה קורה לרוב בצורה מצטברת ושקטה, ומתבטא מאוחר יותר דרך מערכות עומק כמו סוכר, שומנים בדם, לחץ דם ומערכת לב וכלי דם.
אצל נשים
המערכת בנויה לגמישות. יש כמה הורמונים מרכזיים שפועלים יחד ומשתנים מחזורית ושנתית. הגמישות הזו מאפשרת התאמה תדירה לסביבה, אבל גם יוצרת רגישות גבוהה לשיבוש. אותו סטרס או חוסר שינה שגבר יסחוב, אצל אישה יפעיל מהר יותר תגובה דרך שינה, עיכול, מצב רוח, עור, מחזור ואנרגיה.
במילים פשוטות
גבר נוטה להחזיק הרבה זמן ואז לקרוס בבת אחת …
אישה נוטה לאותת מוקדם, בהרבה סימנים קטנים, לפני קריסה.
לכן בנשים נראה יותר:
עייפות מוקדמת
שינה מקוטעת
תנודות במצב רוח
שיבושי עיכול
שינויים במשקל גם בלי שינוי תזונתי גדול.
ואצל גברים יהיו פחות סימנים מוקדמים, אבל הופעה של בעיות כרוניות עמוקות בהמשך.
השרשרת הזו עובדת גם הפוך. כאשר מורידות עומס, מרגיעות מערכת עצבים, משקמות עיכול ומעי, ותומכות בכבד – הגוף יודע לחזור לאיזון.
