המיתוס ההיסטורי של "המלחמה בשומן"
אז… איך שומנים הגיעו לרשימת הדברים שיש להימנע מהם, מלכתחילה?
לאחר מלחמת העולם השנייה החלו מחקרים שקישרו בין מזונות עתירי שומן רווי, כמו ביצים ובשר אדום, לבין מחלות לב כליליות.
בשנות ה-60 איגוד הלב האמריקני המליץ לציבור להפחית את צריכת השומן.
בשנת 1976 ערך הסנאט האמריקני סדרת דיונים בנושא "דיאטה הקשורה למחלות קטלניות", ומהם יצאו הנחיות תזונה שהמליצו להפחית שומן רווי ולהגדיל צריכת פחמימות.
כך למעשה החלה “המלחמה בשומן”.
תעשיית המזון התאימה את עצמה להמלצות החדשות, והחלה לייצר מזונות דלי שומן ועתירי פחמימות.
מדפי הסופרמרקטים התמלאו במוצרים “ללא שומן”, אך כדי לשמור על הטעם הוסיפו להם פעמים רבות סוכר.
כאשר מורידים שומן ממזון, פעמים רבות צריך להוסיף משהו אחר כדי להפוך אותו לטעים ובמקרים רבים זה היה סוכר.
במקביל, החלה לעלות המודעות למגפת ההשמנה ולעלייה בצריכת הסוכר.
למעשה, מחקרים רבים שנערכו לאורך השנים בדקו מחדש את הקשר בין שומן רווי לבין מחלות לב, והתמונה המדעית שנחשפה מורכבת יותר מכפי שסברו בעבר.
כולסטרול? בוא נבין את המונחים
כאשר מדברים על כולסטרול בבדיקות דם, מדברים בדרך כלל על חלקיקים שמעבירים אותו בגוף.
המולקולה LDL היא זו שמעבירה את הכולסטרול מהכבד אל תאי הגוף והאיברים השונים.
המולקולה HDL מחזירה את הכולסטרול מהתאים בחזרה לכבד, שם הוא יכול לעבור מחזור, שימוש מחדש או פירוק.
חשוב לדעת שיש סוגים שונים של חלקיקי LDL ו-HDL.
מה באמת מסוכן?
בגוף מאוזן ובריא נוצרים בדרך כלל חלקיקי LDL גדולים יותר.
במצבים מטבוליים שבהם יש רמות גבוהות של טריגליצרידים, נוצרים לעיתים קרובות יותר חלקיקים קטנים וצפופים.
המצב המטבולי הכולל של הגוף: כמו רמות סוכר, טריגליצרידים ודלקת, משפיע על סוג החלקיקים שנוצרים.
“כמה ביצים מותר לאכול ביום?”
“הכולסטרול יהרוג אותי?”
“מותר גבינות שמנות?”
“רופאת המשפחה שלי אמרה שעם הגנטיקה שלי אני לא יכולה לאכול שומן בקר.”
“אני מפחדת מהרבה חמאה.”
“אולי ניקח סטטינים ונתרחק משומנים.”
נשמע לך מוכר?
אז בואי נבין משהו חשוב:
כולסטרול הוא מולקולה שומנית חיונית לגוף
כולסטרול נמצא בממברנות של כל תאי הגוף והוא חלק בלתי נפרד ממבנה התא.
כולסטרול משתתף בתהליכים חשובים רבים בגוף:
- בניית ממברנות התאים
- הגנה על הגוף מפני גורמים זרים
- יצירת הורמונים חיוניים
- יצירת ויטמין D
- ייצור חומצות מרה המסייעות לעיכול שומנים
- יצירת המיאלין שהיא שכבת הבידוד של מערכת העצבים
הגוף גם מייצר בעצמו את רוב הכולסטרול הדרוש לו, בעיקר בכבד, רק חלק קטן מגיע מהמזון.
כלומר, הגוף מפעיל מנגנון ויסות:
כאשר מגיע פחות כולסטרול מהמזון הגוף יודע לייצר יותר בעצמו.
זהו מנגנון טבעי של איזון והישרדות.
נחזור רגע למינוחים
LDL מעביר כולסטרול מהכבד אל תאי הגוף.
HDL מחזיר כולסטרול מהתאים בחזרה לכבד.
יש לפחות שני סוגים של חלקיקי LDL ושני סוגים של HDL.
בגוף מאוזן נוצרים לרוב חלקיקים גדולים יותר.
במצבים של טריגליצרידים גבוהים וסוכר גבוה בדם נוצרים לעיתים חלקיקים קטנים וצפופים יותר.
המצב המטבולי של הגוף משפיע מאוד על פרופיל השומנים בדם.
למה דווקא טריגליצדרים צריכים להדאיג?
טריגליצרידים הם סוג של שומן בדם שמושפע בעיקר מצריכת סוכר ופחמימות מעובדות.
כאשר רמות הטריגליצרידים עולות, הדבר עשוי להעיד על עומס מטבולי ועל הפרעה באיזון חילוף החומרים.
לכן כאשר מסתכלים על בדיקות דם, חשוב להתבונן בתמונה הכוללת: כולסטרול, טריגליצרידים, סוכר, ואורח החיים הכללי.
נקודה חשובה לסיום
המוח הוא אחד האיברים העשירים ביותר בשומן ובכולסטרול. כולסטרול חיוני לבניית תאי עצב חדשים ולשמירה על תפקוד מערכת העצבים.
המוח והגוף זקוקים לשומן, לכולסטרול ולחלבונים כדי לבנות תאים, לחדש רקמות ולשמור על תפקוד תקין.
לכן כאשר מדברים על שומן וכולסטרול חשוב לזכור שמדובר במולקולות חיוניות לחיים עצמם, והאיזון המטבולי הכולל הוא זה שקובע את הבריאות.
