גלי חום בגיל המעבר קשורים לפער בין הפסקת עבודת השחלות, לבין עבודת איברים אחרים, שתפקידם לגבות את השחלות.
תופעות שאנחנו מייחסות "לגיל המעבר" הן למעשה תוצר של שחיקה ועומס, בעקבות אורח החיים המודרני – תזונה משבשת, מתחים כרונים, רעלים ומתכות כבדות.
כאן בסרטון תקבלי את ההסבר המלא והצעות לצעדים ראשונים שיוכלו לעזור לך למנוע ולמתן גלי חום ותופעות נוספות:
בלוטות האדרנל (יותרת הכליה) הן הסוללות של הגוף
ותפקידן לייצר עבורנו מספיק הורמונים גם אחרי הפסקת הווסת בשביל להחזיק אותנו עם אנרגיות גבוהות, צפיפות עצם טובה, עור שנראה טוב, התבגרות איטית, חשק מיני, לחות בנרתיק, מצב רוח מאוזן, ועם כל מה שאנחנו צריכות לעשרות שנים קדימה.
הבעיה מתחילה כשאנחנו מגיעות לגיל המעבר, עם בלוטות שחוקות ועמוסות, מתוצאה מלחצים ותזונה לקויה, שמייצרים את הקרקע לתופעות נורמטיביות אבל לא נורמליות.
גלי חום הם תוצר של תהליך בו בלוטת ההיפותלמוס במוח שולחת לאדרנל מסר, ולא מתקבל משוב חוזר שהעבודה נעשתה, דבר שמגביר את האותות הנשלחים. האדרנל בתגובה מייצר עודפי אדרנלין, שמשנים את קצב הדופק והטמפ' הגוף, והתוצאה היא – גלי חום.
גורם נוסף לגלי חום הוא חוסר איזון בין אסטרוגן לפרוגסטרון.
זה קורה כי פרוגסטרון הוא חומר מוצא לקורטיזול וכשאנחנו בסטרס ייצור של קורטיזול "שודד" את הפרוגסטרון. אסטרוגן הופך להיות דומיננטי לעומת הפרוגסטרון, גם אם שניהם ברמה נמוכה. שליטה של אסטרוגן גם מייצרת גלי חום כי אז האדרנל מתאמץ לייצר פרוגסטרון שחסר לנו.
אם יש עודף משקל המצב מחמיר, כי תאי שומן מייצרים אסטרוגן וחוסר האיזון מוגבר.
הפרעות הורמונליות משפיעות ומגבירות זו את זו. בהדרכות הפתוחות שלי תביני בדיוק את המנגנון הזה ומה הדרך להתמודד ולטפל, כאן ההרשמה.