בשנים האחרונות מתבהרת הבנה עמוקה בעולם הרפואה הפונקציונלית: השמנה או קושי בירידה במשקל אינם נובעים מחוסר משמעת, אלא מחוסר איזון הורמונלי, עצבי ומטבולי. מרכז הבקרה של התהליך נמצא בהיפותלמוס, אזור במוח שמווסת רעב, שובע, הוצאת אנרגיה ומשקל גוף. הוא קובע מהו המשקל שבו הגוף מרגיש בטוח, ולשם הגוף תמיד ישאף לחזור.
מהו סט פוינט ולמה נוצרת תקיעות?
סט פוינט אינו רק משקל, אלא מצב ביולוגי שלם. הוא מושפע מהורמונים, מערכת העצבים, מצב דלקתי, המיקרוביום וזמינות האנרגיה בתאים. הגוף לא שואל כמה אכלת, אלא האם יש לו תנאים בטוחים לשחרר אנרגיה. כאשר התשובה היא לא, הוא שומר שומן. לכן יש שלב שבו דיאטה ואימונים כבר לא עובדים. זה לא כישלון, אלא מנגנון הגנה. הגוף חוזר לסט פוינט שלו דרך מנגנון ההומאוסטזיס, שמירה על יציבות פנימית.
כדי לשנות סט פוינט נדרש שילוב מדויק של ביטחון פיזיולוגי ואתגר מדורג. כאשר אין ביטחון הגוף נאחז, וכאשר אין אתגר הגוף לא משתנה. שינוי אמיתי מתרחש כאשר יש אתגר בתוך סביבה בטוחה. כאשר התנאים אינם מדויקים, הגוף יבחר בהישרדות ולא בשחרור.
המנגנונים שמעכבים ירידה במשקל
ירידה במשקל אינה תלויה רק בכמות האוכל, אלא במצב הביולוגי הכולל של הגוף. גורמים כמו עמידות לאינסולין, עמידות ללפטין, סטרס כרוני, תפקוד תריס לא מיטבי, עומס על הכבד, דלקת כרונית, פגיעה במיטוכונדריה וחוסר גמישות מטבולית , כולם משפיעים על היכולת לשחרר שומן. בנוסף לכך, חוסר שינה, חוסרים במינרלים כמו מגנזיום, ברזל ואבץ, פגיעה במיקרוביום ובעיות עיכול וספיגה מעמיקים את התקיעות.
לפטין הוא אחד המנגנונים המרכזיים בתהליך. זהו הורמון שאמור לאותת למוח שיש מספיק אנרגיה, אך כאשר קיימת דלקת, סטרס או רמות אינסולין גבוהות נוצרת עמידות ללפטין. במצב כזה המוח אינו מקבל את אות השובע, והתוצאה היא רעב מתמשך, קושי בשחרור שומן ותחושת תקיעות למרות מאמץ.
הגוף לא מגיב רק למה שאוכלים, אלא ליכולת שלו לייצר אנרגיה. כאשר ייצור האנרגיה התאית נפגע, הגוף נכנס למצב חיסכון, מוריד שריפה ושומר שומן. מצב זה מושפע מחוסרים תזונתיים, דלקת, סטרס ועומס רעיל. במקביל, מערכת העצבים מנהלת את כל התהליך. כאשר המוח מזהה איום , בין אם זה חוסר שינה, עומס רגשי, דיאטה קיצונית או אימונים עצימים מדי , הוא לא יאפשר ירידה במשקל.
התנאים שמאפשרים שינוי
הקצב היממתי הוא חלק מהבסיס הביולוגי. הגוף פועל לפי מחזורי אור וחושך, וכאשר הקצב הזה מופר נפגעים איזון הסוכר, הקורטיזול ותחושת הרעב והשובע. גם המיקרוביום משחק תפקיד מרכזי: חיידקי המעי משפיעים על ספיגה, דלקת, רעב ותגובה מטבולית, ולכן הרכב שונה של חיידקים יוביל לתגובה שונה לאותו מזון.
גמישות מטבולית , היכולת לעבור בין שריפת סוכר לשריפת שומן , היא תנאי חשוב לשינוי. כאשר היא נפגעת, הגוף נשאר תלוי בדלק אחד ונוצרת תקיעות. גם התנועה צריכה להיות מדויקת: התקדמות הדרגתית, התאמה למצב הגוף, והבנה שאם אין שינה טובה אין מקום להעלות עצימות אלא לתמוך בתנועה מתונה.
התזונה אינה רק עניין של קלוריות, אלא של יצירת תנאים ביולוגיים. שילוב נכון של חלבון, שומן ופחמימות, אכילה מסודרת, צריכה גבוהה של ירקות, הפחתת סוכר ומזון מעובד , כל אלה מאפשרים לגוף לעבור ממצב של אגירה למצב של שחרור. במקביל, שיקום מערכת העיכול ותמיכה בכבד הם בסיס לשינוי, משום שהם משפיעים על ספיגה, פינוי הורמונים ואיזון פנימי.
הגוף הוא לא הבעיה
הגוף אינו הבעיה. הוא מפעיל מנגנון הגנה חכם. כאשר יש תקיעות, זה סימן שהוא לא מרגיש בטוח. המשקל אינו נקבע רק לפי מה שאוכלים, אלא לפי האותות שהגוף מקבל. כאשר הגוף מרגיש בטוח ומקבל אתגר מדויק, הוא משנה את הסט פוינט , והשינוי הופך להיות טבעי, יציב ולא מאבק.
